ב-7 באוקטובר נפרצה הגדר. מאז מלוות אותי תחושות החדירה וההפקרות.
היצירה הזו מבקשת להביא לבמה את הכיווץ, הפחד, הכאב וחוסר ההגנה שאני חש.
זהו ריקוד של אבל, צער ובכי. אך גם תפילה לרחמים וביטחון.
משפחות החטופים – אני אתכם בלב. סליחה
להחזיר את כולם עכשיו.

