עקבות, לנוכח, בְּצֵל, לצד, למרות ובגלל. כל הדרכים מובילות לשם. היוצרים והיוצרות בהרמת מסך השנה מגיבים למציאות בלתי אפשרית מתוך חוויה אישית עמוקה, התבוננות, שאילת שאלות והנחת מקום לתקווה או יאוש. אֵבֶל, פריצה, אִמָּהוּת, חֲבֵרוּת, האחזות, אמון, גבולות – אלו חלק מהתמות שצפו ועלו בתהליכי היצירה.

אנחנו נכנסות לניהול האומנותי של פרויקט הרמת מסך עם שאלות שאינן מרפות – איך לקיים אירועי תרבות בתקופה הזאת? מה יש לנו, יוצרי ויוצרות המחול להגיד על המציאות סביבנו? איך הגוף והתנועה יכולים לעבד את התכנים שאנחנו פוגשות ביום יום? לרגע חולפת בנו המחשבה המטרידה – האם יש בכלל מקום לעשייה אמנותית בתקופה כזו? חוסר הוודאות שמקיף אותנו מכל עבר עלול לטשטש את גבולות החיוני והבלתי הכרחי, ולכאורה להרחיק אותנו מעיסוק במה שנראה כ"מותרות" אל מול שאלות קיומיות בוערות. אבל דווקא בתוך הכאוס הזה, דווקא מתוך תהום האי-ודאות, עולה צורך דחוף, כמעט בלתי נשלט, לברוא, לתת קול, להגיב באמצעות הגוף והתנועה למציאות שסועה.

כשאנחנו נכנסות לסטודיו, לדיאלוג עם היוצרים והיוצרות, אנחנו מתחברות מחדש למהות העמוקה של העשייה האמנותית והספקות מתפוגגים לנוכח חשיבותה הקיומית של היצירה. אנחנו פוגשות מנעד רחב, מורכב ומגוון של תחושות, מחשבות וחלומות. שוב ושוב אנחנו מגלות את החשיבות בהצגת הכאן והעכשיו ודרך אמצעים אומנותיים – הזרה, הפשטה ושפה ייחודית – נוצר הדהוד מרובד. דרך המעשה האמנותי צפות נקודות מבט מגוונות על אותה מציאות ומתגלה רטט סיסמוגרפי של מי אנחנו כחברה בימים אלו. 

עם התחושה הזאת, של יצירה שיש לאחוז בה בחוזקה כעת יותר מתמיד, צללו היוצרות והיוצרים, ואנחנו איתם, לתוך הגוף הזז, השואל, לתוך רפרנסים וטקסטים, שאלות בוערות ומחקר עמוק בין כאב חד לבין חדוות יצירה בלתי פוסקת. אנחנו מזמינות אתכם למפגש אינטימי עם הרעד העדין הזה. להקשיב יחד איתנו לסיפורים שנרקמים בתנועה, לחוות את החיבור הבלתי אמצעי שנוצר במרחב המשותף: למצוא נחמה, נקודת מבט חדשה ולחוש ביחד את ההדהוד המשותף של זמננו.

לצד היצירות הבימתיות, פרויקט הרמת מסך השנה פוגש את המציאות פנים אל פנים דרך פלטפורמות שונות: יצירות אשר מגיבות למרחב הציבורי בסוזן דלל וממקמות את המחול בין המופע למציאות, בין החלומי ליומיומי, בין המאורגן למזדמן;  מסך סטודנטים שיתקיים על במת חוץ, מתוך רצון להפגיש את דור העתיד של היוצרים בארץ עם קהל חדש וצעיר; וכן יצירות מחול מבוססות קהילה בצפון הארץ ובדרומה המציעות להשתמש בגוף הידע של יוצרי מחול ככלי של חיבור וריפוי מעמיק עם ולמען הקהילה המקומית.

זוהי הזמנה לקהלים חדשים, זוהי הזמנה להתבונן על מחול על הבמה ובמרחב ציבורי, להתבונן על מחול כמחבר אנשים וקהילות וככלי לריפוי.

מאיה ברינר וענת כ"ץ